<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימן צ"ז</h1>
<h2>דף כו.</h2>
כל מי שהזיד ולא התפלל תפלה בזמנה אין לו תקנה ואין לו תשלומין. וכתב רבינו האיי גאון ז"ל אלו רצה לחזור ולהתפלל מה שהזיד רשאי ושכר תפלת רחמי אית ליה אבל שכר תפלת מצוה לית ליה ע"כ. ואם היה שוגג או אנוס או שהיה טרוד משלם אותה תפלה בזמן תפלה הסמוכה לה ומתפלל התשלומין אחר התפלה בזמן וכן נמי כתב הגאון ז"ל. ואם טעה בשני התפלות אינו משלם בשלישית רק השניה הסמוכה לה וכן דעת הרמב"ם ז"ל. והראב"ד ז"ל חולק עליו על דעת זה. וכן נמי כתב הרשב"א ז"ל וביאר דדוקא בזמן תפלה משלם מתפלותיו אבל שלא בזמן לא והביא הרבה ראיות לדבריו דשלא בזמן תפלה אינו משלם כלל. ואם טעה במוסף י"א דאין לו תשלומין שאינו דומה לשאר התפלות כי שאר התפלות חדא תכסיסא אית להו ומטבע א' הם לפיכך יש להם תשלומין משא"כ במוסף וכן דעת הרשב"א ז"ל. ודוקא כשעבר כל היום אבל ביום החיוב כבר אמרנו שכל היום מתפלל תפלת מוסף כדאמרי' [כז.] היו לפניו ב' תפלו' של מוסף ושל מנחה מתפלל של מנחה בזמנה ואח"כ של מוספין. ויש מי שהורה שאין עושין כן בצבור כדי שלא יטעו. וכתב הבעל התוס' ז"ל שעכשיו שמאחרין בתפלת יוצר בי"ה עד לאחר ו' שעות ומחצה שיש מן הדין להקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין. ולא נהגו כן וסמכו על הראשונים ז"ל שאמרו שאין הדברים אמורים אלא כשהיו לפניו ב' תפלות של מנחה ושל מוספין ודעתו להתפלל שתיהן עכשיו לפיכך מקדים של מנחה אבל אם היה דעתו להתפלל תפלת מנחה עם דמדומי חמה מתפלל של מוספין תחלה לבדה. ודברים של טעם הם כי למה יתחייב להתפלל תפלת המנחה מחמת תפלה של מוספין. והרשב"א ז"ל כתב דכל זמן שיהיו לפניו ב' תפלות א' של מנחה וא' של מוספין דלכתחלה צריך להקדים של מנחה אבל אם הקדי' של מוספין יצא ואין צריך לחזור ולהתפלל מוספין שניה הואיל ומצותה כל היום.
